נסיגה בסערה
ציור שנעשה בתלת מימד מרגישים את החיילים הקרובים לצופים בציור אפשר להביט ולהסתכל ולהרגיש את הציור כאילו ממבט אתה בתוך הציור אתה ממש מרגיש את מה שהם מרגישים
נסיגה בסערה
התגייסתי לצנחנים בהכשרה שלנו באחד התרגילים שהיו לנו הייתה לנו נסיגה מטורפת ביום הכי קר בשנה וסופה וגם ברד חזק ותמיד זה מרגיש כאילו מחפשים את היום הכי קר בשנה בשביל לעשות תרגילים כאלו מפרחים וקשים לעשות תרגד או תרחט או תרפלים ברור שזה לא באמת ככה אבל ככה זה מרגיש וכל אחד מחבריי למחלקה לא יישכח את היום הזה הלכנו בקור בשטחי האש של הבאח ואין מכסה מפני הגשם ואסור ללבוש בגדים טרמים , מותר רק חלפס שגם הוא נרטב אחרי כמה דקות ואי אפשר לעשות כלום עם הקור הזה וכבר אין כוחות בגוף לא מרגישים את האצבעות , לפרוש ולהשבר זאת לא אופציה למרות שלפעמים זה כן עולה לראש ואתה מנסה להדחיק את המחשבות האלו כי מישהו אחר יסחוב לך את הציוד שאתה לקחת והכל בסוף עובר וכולם באותו חרא אז אם הם יכולים גם אתה יכול אנחנו עוברים שם בשבילים שבין ההרים ולפעמים עולים על הגבהעות ומגיעים לםסגת ההר ואז יורדים ובין לבין רואים מחזות ממש יפים של ברקים ורעמים ביום ובלילה כי זה היה שבוע שבו אתה לא מפסיק ללכת עם משקל כבד על הגב , בצבא הבנתי כמה אנחנו יכולים להגיע רחוק ולמשוך ולמרות שאתה חושב שהגעת לקצה אתה מסוגל להרבה ממה שעשית ואתה מתחשל וניהיה הרבה יותר חזק בראש ובגוף
נסיגה בסערה
הרגש ממש עובר חזק בציור הזה וכל משיכה נעשתה עם רגש וכוונה וזכרון מהצבא אבל גם מראה שלפעמים קשה אבל לוותר זאת לא אופציה אלא ההפך אתה רק תדחוף את כולם כל הזמן
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.